סיפור הלידה שלי

October 21, 2018

התבקשתי לכתוב פוסט על מה שעברתי בחודשים האחרונים אז היום, כשלילדה שלי מלאו 4 חודשים, אני משתפת אתכם בסיפור הלידה שלי

 

התחתנתי באוגוסט ובספטמבר כבר הייתי בהריון. לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר ודי הופתעתי במיוחד כשגיליתי שאני כבר בחודש השני. ההריון עבר לי בסדר גמור ועד שהגעתי לחודש תשיעי לא עיכלתי ואפילו לא התרגשתי. כולם מסביבי התרגשו ושמחו ואני רק רציתי לדחות את הקץ. ולא, לא בגלל שפחדתי מהלידה, אלא בגלל שפחדתי מאחרי הלידה. פחדתי מהעובדה שיצור קטן יהיה תלוי בי, יקח לי את החופש, את העצמאות, את הפרטיות, יכנס לי פתאום לחיים

בתאריך המשוער שלי הגעתי לבית החולים בלי ציפיות ובלי דעות קדומות. פשוט זרמתי עם מה שקורה והייתה לי חוויה מדהימה! ארי (בעלי) ואמא שלי היו איתי ברגעים היפים האלו ותמכו בי בצורה הטובה ביותר

מכירים את המשפט אשר יגורתי בא לי? אז זה בדיוק מה שהיה לי. בלילה הראשון נשארתי לבד עם התינוקת. משום מה חשבתי, שכמו בסרטים, התינוק יוצא מהרחם ובאופן אוטומטי מתחיל לינוק מהאמא בקלות ובכיף וכולם מרוצים ושמחים. אז לא. זה ממש לא ככה. התינוקת לא הצליחה לינוק, אני נאנקתי מכאבים והיא בכתה את נשמתה מרוב רעב. אחרי לילה של ניסיונות אחות אחת מצאה אותי יושבת ובוכה יחד עם התינוקת ולקחה אותה אליה כדי שאוכל לישון קצת, לא לפני שהסבירה לי ונתנה לי טיפים להנקה נכונה. בלילה השני כבר לא ישנתי לבד והחוויה היתה קלה בהרבה

בשבוע הראשון הייתי אצל אמא שלי שלימדה אותי איך לקלח את היצור הקטן ועזרה במה שאפשר. כעבור שבוע חזרתי הביתה ולילדה עדין אין שם. לי דווקא היו כמה שמות בארסנל אבל כשיש גם אבא בסיפור המצב קצת שונה. הוא לא אהב שום שם! בסוף הגענו לפשרה וקראנו לה נועם

על השם נועם חשבתי כבר מזמן. היה לי אח בשם "נועם אלימלך" שנפטר לפני יותר מעשר שנים בגיל 7.5 בעקבות סיבוכים בריאותיים. הוא היה ילד מדהים ומיוחד ורציתי לקרוא לילד שלי על שמו. בגלל שאני נורא אוהבת שנותנים לבנות שמות של בנים אז לא הייתה בעיה לקרוא לה על שמו

החודש הראשון היה קשה ואפילו מאד. לא התחברתי להנקה בכלל אבל לחצים מכל מיני כיוונים גרמו לי להמשיך ולסבול. כל יום שעבר רציתי להפסיק. לא התחברתי להנקה בשום צורה אבל היו לי נקיפות מצפון איומות. כעבור חודש של סבל בל יתואר (כאבים, גודש, חוסר שינה, אי ידיעה של כמה הילדה שלי אכלה) ובעזרתה של יועצת הנקה אחת מדהימה, החלטתי להפסיק. מאותו רגע שהפסקתי פתאום התחלתי לחיות. לא סבלתי כבר מכאבים, הייתי יותר שמחה, רגועה וסבלנית לילדה שלי, ידעתי בדיוק כמה היא אוכלת והיא גם אכלה הרבה יותר טוב וחשוב לא פחות, הגוף שלי חזר להיות רק שלי! הבנתי שלא משנה כמה הנקה זה בריא, בריא הרבה יותר שלאמא יהיה טוב

זה נכון שאומרים ששוכחים את כאב הלידה. אבל היום אני מבינה שמדברים על שכחה מבחירה. באופן טבעי אנחנו רוצים לזכור את הטוב ופחות את הקושי וכשאני מתעוררת כל בוקר לחיוך של התינוקת האהובה שלי אני בוחרת לזכור רק את הרגע הזה

 

XXX

Released Prisoner

 

 dress: Forever 21 shoes: Style river bag: Mango sunglasses: Celine

 

 

Please reload

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Pinterest Social Icon
  • Instagram Social Icon